פסק-דין בתיק ת"ק 25663-06-12

1.         א.         התובעת נהגה ברכבה באזור פארק המדע ברחובות והגיעה לצומת בנוסעה בנתיב הימני המיועד לפניה ימינה בלבד ובאותו זמן נסע רכב, נהוג בידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") בנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד. לטענת התובעת, היא האטה את נסיעתה על מנת לתת זכות קדימה וכאשר פנתה ימינה, החליט לפתע הנתבע גם כן לפנות ימינה וחתך את כיוון נסיעתה של התובעת, עלה על קו הפרדה ושפשף את צידו הקדמי שמאלי של רכבה.

                        התובעת סבורה, שהנתבע אחראי לתאונה זו ולפגיעה ברכבה ולכן הגישה היא תביעה זו לחייב את הנתבע ואת המבטחת שלו - הנתבעת 2- (להלן:"הראל") לשלם לה את נזקיה בסך של 3,328 ש"ח.

            ב.         הנתבעים מכחישים טענות התובעת וטוענים, שהנתבע נסע ישר, כאשר רכב התובעת נוסע אחריו ועם הגעתו לצומת, ביקש הנתבע לפנות ימינה ומונית אשר עמדה חציה על המדרכה וחציה על הכביש בתוך הפניה עצמה- חייבה את הפונים ימינה לעקוף את המונית.

                        בעוד הנתבע פונה ימינה, תוך כדי עקיפת המונית, הגיחה התובעת מאחוריו וביקשה להידחף בין רכב הנתבע ובין אותה מונית וכתוצאה מתמרון זה, פגע רכב התובעת עם חלקו הימני קדמי בין דלתות צידו הימני של רכב הנתבע.

                        לכן, סבורים הנתבעים, שהאחריות לתאונה רובצת על התובעת ובשל כך יש לדחות את תביעתה.

2.         לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, מסכים אנוכי עם טענת נציג הראל, שבעצם אין שוני רב בין הגרסאות של הצדדים: שניהם מסכימים על כיווני הנסיעה, שניהם מסכימים שהייתה מונית בשטח - אם כי השאלה השנויה במחלוקת בעניין זה היא, האם המונית עמדה במרחק של 300- 400 מ' ממקום הפניה - כדברי התובעת (עמ' 1 לפ',ש' 20 ) או האם המונית עמדה באופן כזה, שעל מנת לבצע הפניה ימינה היה צורך לעקוף אותה - כטענת הנתבע (סעיף 5 -6 לכתב ההגנה).

            שאלה נוספת השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם פנה הנתבע ימינה מנתיב שהיה מיועד לפניה שמאלה - כטענת התובעת- או שמא פנה הנתבע ימינה מתוך נתיב ימני, כאשר התובעת נוסעת אחריו - כטענת הנתבע בסעיף 6 לכתב ההגנה.

3.         א.         א)         לצורך המחשת אופן קרות התאונה, צרפה התובעת תרשים לכתב התביעה והתיאור בתרשים הוא למעשה אותו תיאור אשר תארה התובעת הן בכתב התביעה והן בעדותה בבית המשפט.

                        ב)         עדותה של התובעת מבולבלת ולא עקבית, שכן, בעוד שהתובעת ציינה בכתב התביעה, באופן מפורש, שהיא נסעה בנתיב ימני המיועד לפניה ימינה בלבד ובעוד שכך אומרת תחילה התובעת  גם בבית המשפט, משנה התובעת את גרסתה בהמשך ואומרת:

                                    "הייתי במצב עמידה, עצור, עם איתות שמאלה כדי לעבור, אבל לא היה לי לאן לעבור". ממשיכה התובעת ואומרת: "אותתי על מנת לעבור לנתיב השמאלי...כדי לפנות שמאלה ברמזור, לא היה לי לאן..".

                                    זאת ועוד, בכתב התביעה אומרת התובעת, שכאשר פנתה ימינה החליט הנתבע שהוא פונה גם כן ימינה חתך את כיוון נסיעתה, קרי ימינה, ושפשף את רכבה בצדו הקדמי שמאלי.

                                    לא כך אומרת התובעת בבית המשפט, שכן בבית המשפט אומרת התובעת כך:" הנתבע החל לנסוע על מנת להיכנס שמאלה ובו זמנית החל לשפשף את רכבי.." (ראה האמור על ידי התובעת בכתב התביעה לעומת עדותה בעמ' 2 לפ',ש' 3- 6, ההדגשות הנ"ל שלי- ג.ב.).

                                    כתשובה לשאלה, מתרצת התובעת את השוני בין האמור בכתב התביעה ובין עדותה בכך, שניסחה את התביעה לבדה וכך יצא משום שהשפה שלה לא מספיק גבוהה. (עמ' 2 לפ',ש' 11- 14).

                        ג)          סתירה נוספת בדברי התובעת נוגעת לצורת הפגיעה ברכבה, כפי שהיא מתארת בכתב התביעה לעומת מה שהיא מתארת בעדותה בבית המשפט.

                                    בכתב התביעה מדברת התובעת על שפשוף בצידו הקדמי השמאלי ואם בשפשוף עסקינן, כיצד זה מתיישב עם עדותה בדבר מכה נקודתית ברכבה? כך אומרת התובעת בבית המשפט:" ...המכה היא נקודתית והמכה שלו לאורך כל הרכב...המכה שלי היא מעיכה נקודתית. אם הייתי פוגעת בו והייתי בנסיעה ולא בעצירה, הייתי משפשפת את כל הרכב שלי, אבל אצלי זה נקודתי ואצלו לאורך כל הדלתות".

                                    יש שוני מהותי בתיאור התובעת באופן הפגיעה ברכבה, שכן אותו שפשוף ברכבה, עליו הצביעה בכתב התביעה, הפך למכה נקודתית של מעיכה ודווקא אצל הנתבע נוצרה פגיעה לאורך כל הדלתות.

                                    (ראה עדות התובעת בעמ' 2 לפ',ש' 6- 8).

                        ד)         התובעת גם ניסתה בעדותה, "לתקן" את שהיא עצמה שרטטה בתרשים, שכן מהתרשים עולה, שהתובעת נמצאת ממש בתחילת הפניה בעת שהנתבע פונה אף הוא מהנתיב השמאלי (ראה התרשים ת/1) ואילו בבית המשפט אומרת התובעת, שהיא השלימה את הפניה, ממש סיום של פנייה וכתשובה לשאלה מאשרת התובעת, שהיא הייתה כבר מיושרת יותר לתוך הפנייה ולא כפי ששרטטה בתרשים הנ"ל.

                                    (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 18- 23).